אור חולה

אור חולה. ביומיים האחרונים אור חולה מאד עם חום גבוה. מסכנה הקטנה, מייבבת כל הזמן וסובלת. בשני הלילות האחרונים היתה הקטנה ערה כשלוש-ארבע שעות, בוכה ומסרבת להירדם. נראה גם שהחום הגבוה שלה לא יורד בקלות ודורש כשעה וחצי עד שעתיים בטרם התרופה מצליחה להוריד את החום והקטנה מצליחה להירדם. וכך במהלך היום המטפלת מריה, סבתא דליה, סבא אלברט ואמא יפעת מטפלים בה ובערב ובלילה אבא גיאגיא מנסה להרגיע את הקטנה.  

מחר בבוקר ניקח את הקטנה לרופאה ונראה מה מצבה. 

מקווה לטוב ואוהב כל כך,
אבא גיאגיא 

לילה טוב אבא

מעניין לראות כיצב הבנות גדולות ומתפתחות בקצב משלהן. כליל אף היא אוהבת ספרים אבל את זמנה היא מעדיפה לבלות בזחילה זריזה ברחבי הבית כשהיא חוקרת אותו היטב. אור מצידה הפכה לתינוקת רצינית המעיינת בספרים והמפטפטת ג'יבריש על ימין ועל שמאל.

מסתבר שחלק מאוצר המילים של אור אינו מומצא לחלוטין. הערב העלתי את אור לישון מעט מאוחר מכרגיל בסביבות תשע בערב (ההתרגשות של הביקור בסוכה ומחלה קטנה הפריעו לה לישון בתחילה) - כליל כבר ישנה עמוקות בשלב הזה. כשהנחתי אותה במיטה איחלתי לאור 'לילה טוב' וחזרתי על כך מספר פעמים. אור מצידה הסתכלה עלי ולחשה לי, בקול מעט לא בטוח, 'ללה טוב'

:)

אין מה לומר - נדהמתי וחייכתי חיוך מאוזן לאוזן.

אוהב כל כך,

אבא גיאגיא

סבא וסבתא מבקרים - אושר גדול

סבא אלברט וסבתא דליה הגיעו לביקור לפני כיומיים והשמחה בבית גדולה מאד. הילי כמובן מאושרת עד הגג וצמודה ל'סבתא דיילה' כל הזמן, אבל גם הקטנות החמודות נהנות עד מאד. היום הראשון לביקור (אתמול) התחיל במצב בו כליל התרפקה בקלות על סבא בלי בעיות בעוד שאור בילתה את היום כשהיא בוחנת את סבתא דליה ובודקת אם היא מ'החבר'ה הטובים' :)

בערב כשהגעתי הביתה ולקחתי את אור על הידיים ניגשה סבתא דליה אלי ושאלה את אור אם היא רוצה לבוא אליה אל הידיים. אור היססה קצת ולבסוף החליטה שסבתא עברה את הבחינה בהצלחה, סימנה לה עם הידיים והסכימה לעבור אל סבתה.

בקיצור אושר גדול, מתנות ושמחה מכל עבר.

הערב יצאנו כל המשפחה לסוכה של חב"ד בשכונה ליד והבנות נהנו כולן (בייחוד הילי - אבל על כך בנפרד).

בקיצור הביקור מסתמן כבר כהצלחה גדולה.

לילה טוב בנות אהובות שלי!

:)

אבא גיאגיא

צעדים ראשונים לאור

אתמול אור צעדה לראשונה בעצמה. מזה כמה שבועות היא מצליחה לדדות כאשר מישהו אוחז בידיה או כשהיא נאחזת בפאת השולחן או בספה. אתמול החליטה הקטנה לגלות אומץ, ניתקה את הידיים מיפעת וצעדה שלושה צעדים עצמאיים, מתנדנדים ולא בטוחים לעברי עד שתפסתי אותה. 
ניכרת היתה בפניה תחושת הגאווה על ההישג. 
 
מה אומר? מזמן לא חשתי גאווה והתפעלות שכאלו. מדהים כמה קל לשכוח שאותן חוויות בדיוק עברנו עם הילי לפני כשלוש שנים. פשוט מדהימה תחושת האושר וההישג שיכול אב לחוש כשהוא צופה בבתו עושה את צעדיה העצמאיים הראשונים בעולמנו. 
:)
אוהב כל כך וגאה במיוחד,
אבא גיאגיא

נ.ב. עכשיו התור של החמודה השניה. אני בטוח שכלילי שלי גם היא תצעד בקרוב!
 

יום הולדת שמח!

היום חגגנו לקטנות יום הולדת שנה. לא יאמן איך הזמן עובר מהר כשנהנים (וישנים מעט כל כך...). 
כשחזרתי מהעבודה הקטנות היו לבושות בשמלות יומולדת חמודות שיפעת קנתה להן. הבנות בתוך השמלות נראו כמו עוגות צבעוניות קטנות :)
הדלקנו שני נרות (אחד לשנה הבאה) על עוגת הגלידה (גלידת וניל ועוגיות), שרנו שירי יומולדת והילי כיבתה את הנרות עבור האחיות שלה. אז פרסתי חתיכה נאה מהעוגה וחלקתי אותה עם הקטנות.
הקטנות מצידן לא ממש הבינו מה רוצים מהן אבל שיתפו פעולה יפה, ואכלו לתיאבון מהעוגה. 

מזל טוב ילדות יפות ואהובות שלי. 
אני אוהב אתכן כל כך!

אבא גיאגיא