כליל החליטה סוף סוף שהגיעה העת להוציא שיניים. וכך בגיל עשרה חודשים ושלושה שבועות בקעו להן ניצני החותכות מהחניכיים העליונים ושתי שיניים לבנבנות החלו צומחות מטה.
מה אומר? כבר התחלתי לדאוג. בעוד שאור כבר חודשים מפגינה חיוך מלא שיניים ועושה בהן שימוש יומיומי נמרץ הרי שכליל שלנו עוד היתה לועסת במרץ מכל הבא לפה בעזרת החניכיים בלבד. לא שזה עצר אותה מללעוס פיתות, פיצות ואפילו פיסות בשר ועוף קטנטנות. ובכל זאת, שיניים זה כבר משהו אחר...
מזל טוב מתוקה שלי.
אוהב כל כך,
אבא גיאגיא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה