מעשה שהיה, כך היה. לעת ערב שבתי מהעבודה, האכלתי את הקטנות ביוגורט בעזרת יפעת, עשיתי להן אמבטיה והרדמתי אותן. כשעה לאחר מכן, כמדי ערב, הוצאתי את מרץ לטיול. במחצית הסיבוב יפעת התקשרה להודיע שאחת הבנות בוכה ושאעלה מלמטה לטפל בה שכן היא מקלחת את הילי. מאחר שהייתי מחוץ לבית ודי רחוק ממנו ביקשתי שהיא תטפל במקרה הדחוף ותתן בקבוק לקטנה הבוכיה.
כשנכנסתי הביתה לאחר כעשר דקות לא שמעתי אף תינוקת בוכה, רק את הילי משתוללת בחדר שלה. כשעליתי לקומה השניה גיליתי מה קורה. כליל ישבה בחיק יפעת והתבוננה בהילי וחיוך גדול מרוח על פניה. הילי מצידה הדגימה לכליל גלגולים לפנים על המזרון שלה אשר נלקח ממיטתה והונח על הרצפה. בקיצור, הילי עשתה הצגות לקטנה, היתה מתגלגלת לפנים ומשמיעה קולות מצחיקים וכליל היתה מתפקעת מצחוק.
נחמד ומחמם לבב? בהחלט.
מתאים לשעה רבע לעשר בלילה? לא ממש.
לפיכך נטלתי את כליל לאחר מספר דקות נוספות של שעשוע מופגן והחזרתי אותה למיטה עם בקבוק. הקטנה פיהקה פיהוק קולני והתמסרה למיטה. עכשיו אני יושב לידה והיא מנסה להרדם עם הבקבוק הפה.
לילה טוב ילדה אהובה שלי :)
אני אוהב אותך כל כך,
אבא גיאגיא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה