עולות ופורחות

הקטנות מתפתחות בקצב מרשים ובאופן ייחודי לכל אחת מהן. שתיהן מקסימות בצורה מדהימה וגורמות לי כמובן אושר גדול. 

כליל כבר מתניידת בחופשיות ברחבי הבית בחצי זחילת ארבע וחצי גרירת ישבן. הערב כשגילתה הקטנה שאני במטבח ולא בסלון איתה החליטה לצאת למסע לכיווני. בזריזות מפתיעה הגיעה עד אלי ואז החליטה שכדאי להמשיך ולחקור את שאר הבית. וכך המשיכה בשוונג שלה אל פינת האוכל ושם הגיעה עד צלוחית המים של מרץ ומקס, התיישבה לידה וטבלה ידיים. 
איכס. :)
לקחתי אותה בידיים אל הכיור ושטפתי לה את הידיים ומשם הבאתי אותה חזרה אל הסלון לצפות בתכנית האהובה על הקטנות, ליטל איינשטיינס, שהוקרנה ברקע.  

אור מצידה ניידת מעט פחות, אם כי גם היא מפתחת את יכולות הזחילה שלה בימים אלה. מה שיפה באור הוא שהיא כבר כמעט עומדת בכוחות עצמה. עדיין קצת מתנודדת ולא יציבה אבל היא כבר זקוקה למעט מאד תמיכה על מנת לעמוד במקום, לפחות למספר שניות. אור מדגימה גם חוש קצב מפותח מאד והיא אוהבת לרקוד כאשר בטלוויזיה מושמעת מוסיקה עם קצב. מצחיק לראות את הקטנה מנדנדת את הראש ואת הגוף לקצב המוסיקה, או מניפה ידיים בשמחה כשבתכנית הנ״ל מגיע שלב ה׳סופר-פאסט׳ והילדים מתבקשים להניף ידיים יחד עם הדמויות עת רוקט החללית מגבירה מהירות לשיא. 
:)

מה שמרתק לא פחות הוא עד כמה אני נהנה לצפות בכן, ילדות מתוקות שלי, עולות ופורחות. 
מצחיק שרק שנים ספורות חלפו מאז שהילי היתה בגילכן וכאילו הכל חדש עבורי. 

אוהב אתכן כל כך,
אבא גיאגיא